HTTP הם ראשי תיבות של Hypertext Transfer Protocol שזה בעצם פרוטוקול תקשורת שנועד להעביר את דפי האינטרנט (תמונות,סרטונים, קבצי סאונד וכו..) ברשת בין השרתים והדפדפנים לשם
אין ספק שמהרגע שריאקט שחררו לנו את הוקס (ריאקט 16.8) הם די שינו את הדרך בה אנו חושבים וכותבים קומפוננטות וקצת דחפו אותנו לכתוב יותר
תוספים מאפשרים לנו להוסיף פונקציונאליות לדפדפן מבלי הצורך לצלול לקוד הנייטיבי של כרום שזה מדהים מכיוון שאנחנו יכולים ליצור תוספים חדשים בטכנולוגיות שמאוד מוכרות לנו
ישנן דרכים רבות לנתח עד כמה טוב הקוד שכתבנו, יש אנשים שמאמינים שקוד יפה יותר טוב ואחרים מעדיפים קוד עם פחות שורות, אך יש דרך
בעת פיתוח האפליקצייה שלנו ועבודה עם API לרוב נצטרך ליצור מספר סביבות עבודה. לדוגמה, ייתכן שיש לנו סביבה בשם dev שצריכה להיות מחוברת ל- endpoint
visual studio code הוא ללא ספק עורך הקוד הפופולרי ביותר כיום והוא ממשיך לצבור פופולאריות ומאגר ההרחבות שלו רק גדל מיום ליום הודות לקהילת הקוד
StrictMode הוא פיצ׳ר שנוסף בגרסה 16.3 של ריאקט ומטרתו לעזור לנו למצוא בעיות פוטנציאליות באפליקציה! StrictMode אינו מרנדר ממשק משתמש כלשהו (ui), הוא רק מפעיל
Error Boundaries הוצג לנו בריאקט 16 כדרך לתפוס שגיאות המתרחשות בשלב הרנדור ולהציג למשתמש fallback שאותו נגדיר. בפוסט זה נלמד מהם Error Boundaries מה הם
ריאקט 16 מציגה לנו שלל פיצרים חדשים, אחד מהם הוא Portals שעליו נדבר בפוסט זה. Portals בעצם מאפשרים לנו לרנדר קומפוננטת ילד לתוך DOM node שקיים מחוץ להיררכיית
כפי שכולנו יודעים ריאקט היא ספריית ג׳אווהסקריפט והיא אינה מספקת לנו בדיקות של type-checking. העברת props מסוג שגוי לקומפוננטה עלול לגרום לקומפוננטה לא להתנהג כמו
לפני שנתחיל ונצלול לעומק הדברים, מה זה בכלל props? רב הקומפוננטות יהיו ניתנות לקיסטום בזמן שהם נוצרות בעזרת קבלת פרמטרים שונים. הפרמטרים שאנחנו מעבירים לקומפוננטה
בכל גודל של אפליקציה ככל הנראה אנחנו ננהל state כלשהו.כאשר אנחנו מנהלים state בקומפוננטה מסוג קלאס ונרצה לעשות שינוי ב state שלנו אנחנו נעשה שימוש
בתור מפתח ריאקט אתה יכול לבנות אפליקציה שלמה מבלי לדעת כלום על ה-Virtual DOM אבל כמובן זה לא אומר שזה לא חשוב אלא ההפך כדי
בגרסא 16.6 של ריאקט קיבלנו תוספות מעולות שנותנות לנו כמפתחים את היכולת לעשות code splitting לקוד שלנו ממש בקלות. בפוסט זה נתמקד בתכונות החדשות, lazy
אחת מהדרכים בג׳אווה סקריפט לדעת מה מחזיק משתנה מסויים או מה פונקציה מסויימת מחזירה( או כל סוג של output) היא כתיבה לקונסול באמצעות console.log. בשונה
ראוטינג הוא ניווט בין "עמודים" בתוך האפליקציה שלנו,כמובן שהם לא ״עמודים״ אמיתיים, מכיוון שמדובר ב- SPA(אפליקציה שהיא בעצם דף אחד), אבל מבחינת המשתמש זה נראה
הצוות של ריאקט שחרר לנו את Context API בגרסה 16.3.0, החל מגרסא זו והלאה בטוח להשתמש ב- Context API אשר היה בשלבים ניסיוניים. Context API
אם יצא לכם לפתח מערכות/ אפליקציות גדולות שכללו המון קבצי CSS אז בטח בזבזתם זמן רב בחשיבה על שמות משתנים ופיתוח/שימוש בשיטות שונות על מנת
בפוסט הקודם למדנו על useEffectועל useContext. בפוסט זה נעסוק בהוק נוסף, useReducer , נכיר את יכולותיו ולמה הוא משמש. useReducer מחזיר מערך של 2 אלמנטים, בדומה
Higher-Order Functions נמצאים בשימוש נרחב בג׳אווהסקריפט ובפרט בריאקט. אם אתם כבר מפתחים בג׳אווהסקריפט ולא מכירים את המושג Higher-Order Functions סיכוי סביר שכבר השתמשתם ביכולות שלהם
כחלק ממפת הדרכים(Road map) של ריאקט בזמן הקרוב הם אמורים לשחרר לנו את ״Concurrent mode". אם עדיין לא שמעתם על ״Concurrent mode" אז הגיע הזמן.
היבט חשוב שכל מפתח פרונט צריך להכיר ולהשתמש בו הוא אנימציות. אנו משתמשים באנימציות כדי להראות מעברים חלקים בין שינויים ב-state, כדי למשוך את תשומת
שתי תגיות שמגיעות לנו כ ״props" של התגית <Text> הן: ״numberOfLines״ ו-״ellipsizeMode״. כדי להשתמש ב״ellipsizeMode״ נהיה חייבים להגדיר את מספר השורות ב-"numberOfLines". ברגע שנגדיר את
פוסט זה יעסוק בצד הטכנולוגי של הוקס ואיך אנחנו יכולים להעזר בהוקס בקוד שלנו ולאיזה שימושים.בפוסט הקודם ראינו איך אנחנו יכולים לנהל state מקומי בתוך
במדריך זה נלמד מה זה בעצם ריאקט הוקס למה הם נוצרו ואיך להשתמש ביכולות החדשות שמגיעות איתו.הדוגמאות יהיו בריאקט אך למעשה אין הבדל מהותי מהווב
ריאקט נייטיב נותנת לנו סט של קומפננטות שמובנות בה, אחת הקומפוננטות היא <TextInput> . כדי להתחיל ולהשתמש בה כל מה שנצטרך לעשות הוא רק לייבא
ריאקט נייטיב נותנת לנו לעבוד עם fetch בשביל לגשת לשרת ולבקש מידע.אם יש לכם ניסיון עם ES6 אז אתם בטח מכירים את היכולות של fetch
אתחול האפליקציה עשוי להימשך זמן מה. במקרה כזה, זה יהיה נהדר להראות למשתמש שמשהו קורה ולא שיחשוב בטעות שהאפליצקיה נתקעה. אחת הדרכים להשיג את זה
אז מה בעצם רכיב ה- FlatList? זוהי דרך קלה ליצור רשימת גלילה יעילה של נתונים. לא רק שזה יעיל אלא יש לנו גם API נורא
כדי להתמחות בעיצוב למובייל באמצעות ריאקט נייטיב אנחנו חייבים להבין איך פלקסבוקס עובד.מפתחי ווב שמכירים פלקסבוקס ישנם שינויים בסינטקס וחלק מהאופציות לא נתמכות. כדי לדעת
במאמר הקודם למדנו איך ליצור את האפליקציה הראשונה שלנו בריקאט נייטיב והסברנו איך מרימים סביבת פיתוח ראשונית.במאמר הזה נעסוק בקומפוננטות. אז מה זה בעצם קומפוננטה?קומפוננטה
אז מה זה בעצם ריאקט נייטיב ריאקט נייטיב היא פלטפורמת קוד פתוח אשר פותחה עי פייסבוק. בעזרת ריקאט נייטיב ניתן ליצור אפליקציה אחת שתואמות גם
